פסק-דין בתיק ס"ע 8215-04-10

עניינה של תובענה זו הינו תשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה והפרשי דמי חופשה.

רקע עובדתי

1.         הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה חברת הסעות אשר נתבעים 2 ו 3 (להלן: "הנתבעים") מחזיקים במניותיה ומשמשים בה כמנהלים.

2.         התובע הועסק במספר תפקידים בנתבעת במשך למעלה מ-23 שנים, ובתפקידו האחרון שימש התובע נהג בנתבעת.

3.         הנתבעת נקלעה לקשיים כלכליים וכתוצאה מכך נפגע יכולתה לעמוד בתשלומים שונים להם הייתה מחויבת כלפי נושיה ובין השאר כלפי התובע.

4.         לנוכח אי קבלת התשלומים מהנתבעת התגלע סכסוך בין התובע לנתבעים 2 ו-3 אשר במהלכו החליט התובע להתפטר מעבודתו (להלן: "התפטרות ראשונה"), ולהגיש תובענה לבית הדין על מנת לחייב את הנתבעים בתשלום מלא זכויותיו.

5.         לאחר הגשת התובענה ובטרם התקיים דיון בעניינה, התנהל בין הצדדים שיג ושיח מחוץ לכותלי בית הדין, והצדדים הגיעו להסכמה לפיה התובע יחזור לעבודתו וישולמו לו התשלומים להם הינו זכאי.

6.         חרף חזרתו של התובע לעבודה בשירות הנתבעת, נותר הסכסוך בין הצדדים בעינו, ולפיכך התובע התפטר מעבודתו, פעם נוספת (להלן: "התפטרות שנייה").

7.         עם זאת בעת חזרתו לעבודה לאחר התפטרות הראשונה, קיבל התובע חלק מהתשלומים להם טען ולפיכך, תיקן התובע את כתב תביעתו והתמקד בתשלומים אשר לא שולמו לו לטענתו בעת חזרתו לעבודה לאחר התפטרותו הראשונה.

טענות התובע

8.         התובע טען כי לאחר התפטרותו הראשונה שולמו לו זכויותיו באופן חלקי והנתבעים נותרו חייבים לו תשלומים נוספים, לרבות תשלום שכר עבודה עבור החודשים ספטמבר - אוקטובר 2010.

9.         עוד טען התובע כי לנוכח פגיעה בזכויותיו, לרבות אי תשלום שכר עבודה, נאלץ הוא להתפטר מעבודתו ויש לראותו כמתפטר בדין מפוטר, המזכה אותו בפיצויי פיטורים.

10.        התובע ציין בכתב התביעה המתוקן כי עשה כל שלאל ידו בכדי להשאר בעבודה אולם הולך הוא שולל אחר הבטחות שווא מהנתבעים, אשר הבטיחו כל העת כי זכויותיו לא יפגעו וישולמו עד תום, אך בסופו של יום לאחר שהנתבעים לא עמדו בדברם, מצא עצמו עומד בפני שוקת שבורה.

11.        התובע ציין כי השכר הקובע לחשוב זכויותיו הינו 7,000 ש"ח (נטו), ובהתאם לגובה שכר זה הינו זכאי לקבלת הסעדים הבאים:

א.         פדיון ימי חופשה עבור 192 ימים שנצברו עבורו במשך תקופת עבודתו.

ב.         הפרשי דמי חופשה שקיבל בחוסר בחודשים אוגוסט - ספטמבר 2009.

ג.          שכר עבודה עבור חודשים ספטמבר-אוקטובר 2010.

ד.         מכתב מהנתבעת המורה על שחרור כספי התגמולים שנצברו לזכותו בביטוח הפנסיוני.

12.        התובע ציין כי לאור פעולותיהם של נתבעים 2 ו-3, אשר במסגרתן העלימו נכסים וכספים שהיו בחזקת הנתבעת 1, הרי שיש עילה להרמת מסך כנגדם ולחייבם באופן אישי בתשלום הסעדים המבוקשים.